300 אקסהמטרים!
ענן מגלן הגדול הוא גלקסיה קטנה ליד שביל החלב, במרחק של כ-160,000 שנות אור מכדור הארץ. שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה אחת, כ-9.46 טריליון קילומטרים. הגוף הראשי של כוכבי הגלקסיה רחב כ-30,000 שנות אור. מחצי הכדור הדרומי אפשר לראות אותה בלי טלסקופ, והיא רחבה בשמיים בערך פי 20 מרוחבו של הירח המלא.
ענן מגלן הגדול הוא גלקסיית ננס בלתי סדירה: גלקסיה קטנה שאין לה צורת ספירלה או אליפסה מסודרת. כמו לכל גלקסיה, אין לה קצה חד, ולכן רוחבה תלוי בשאלה עד כמה חלש הזוהר שעדיין נספר. קטלוגי גלקסיות מודדים את הרוחב עד רמת בהירות סטנדרטית וחלשה מאוד.
כשמודדים כך, הקטלוג המעודכן של גלקסיות קרובות, שפורסם ב-2013, נותן לגלקסיה רוחב של 10.8 מעלות בשמיים. במרחק של 160,000 שנות אור, הזווית הזו משתרעת על כ-30,000 שנות אור. לאחר תיקון לאבק בשביל החלב ולאופן שבו הגלקסיה מוטה לעבר כדור הארץ, הקטלוג מציג רוחב של כ-33,000 שנות אור.
הכוכבים נמצאים בתוך הילת גז דלילה. בשנת 2024 מדדו אסטרונומים את ההילה הזו לראשונה בעזרת טלסקופ החלל האבל. רוחבה כ-50,000 שנות אור, כעשירית מגודלן של הילות הגז של גלקסיות אחרות בעלות אותה מסה.
מסתו של ענן מגלן הגדול היא כ-10% ממסת שביל החלב, ולכן הוא כבד מרוב גלקסיות הננס. אסטרונומים רבים סבורים שהוא אינו מקיף את שביל החלב אלא חולף על פניו, ושרק לאחרונה עבר בנקודת הקרבה הגדולה ביותר אליו. ענן מגלן הגדול הוא אחת מכ-50 גלקסיות הננס בקבוצה המקומית, משפחת הגלקסיות שכוללת גם את שביל החלב, את אנדרומדה ואת גלקסיית המשולש.
התנועה דרך הילת הגז של שביל החלב עצמו הסירה את רוב הילת הגז של ענן מגלן הגדול, שנגררת מאחוריו כמו זנבו של שביט. מה שנותר קטן, אך מסתה של הגלקסיה מספיקה כדי לשמור עליו. הגז שנשאר מאפשר לה להמשיך ליצור כוכבים חדשים.
בפברואר 1987 כוכב בענן מגלן הגדול התפוצץ כסופרנובה, המוות האלים של כוכב מסיבי. זו הייתה הסופרנובה הראשונה שנראתה בעין בלתי מזוינת מאז 1604. אורה הגיע לכדור הארץ אחרי כ-160,000 שנה, ולכן הפיצוץ עצמו התרחש כ-160,000 שנה קודם לכן. במשך כמה חודשים היא זהרה בעוצמה של 100 מיליון שמשות.
כשעתיים לפני שנראה האור, שלושה מצפים זיהו פרץ של נייטרינים, חלקיקים זעירים שכמעט אינם מקיימים אינטראקציה עם חומר. פיצוץ כזה צפוי להותיר אחריו כוכב נייטרונים, ליבת הכוכב שקרסה, או חור שחור. בשנת 2024 מצא טלסקופ החלל ג'יימס ווב את הראיה הטובה ביותר עד כה לקיומו של כוכב נייטרונים במקום.