1 ננומטר!
ננו-צינורית פחמן היא צינורית חלולה זעירה של אטומי פחמן, המקושרים בתבנית של משושים, כמו היריעות שמהן עשוי הגרפיט. ננו-צינורית חד-דופנית, שדופנה בעובי אטום אחד, היא בדרך כלל ברוחב של כ-1 ננומטר. ננומטר הוא מיליארדית המטר. ננו-צינוריות ארוכות בהרבה מכפי שהן רחבות, ואורכן נמדד במיקרומטרים, כלומר במיליוניות המטר.
הרוחב של 1 ננומטר שבאתר הוא הקוטר של ננו-צינורית חד-דופנית טיפוסית, הנמדד לרוחב הצינורית. הרוחב משתנה מצינורית לצינורית. במחקר אחד של 34 ננו-צינוריות חד-דופניות נמדדו קטרים בין 0.7 ל-1.2 ננומטרים.
ננו-צינוריות רב-דופניות הן כמה צינוריות המקוננות זו בתוך זו, ולכן הן רחבות יותר. אלה שתיאר סומיו איג'ימה ב-1991 כללו 2 עד כ-50 דפנות, ורוחבן נע בין כמה ננומטרים לכמה עשרות ננומטרים.
גם האורך משתנה. במחקר על 34 הצינוריות נמדדו רק צינוריות ארוכות מ-3 מיקרומטרים, ולכן כל אחת מהן הייתה ארוכה לפחות פי 2,500 מרוחבה.
איג'ימה דיווח על ננו-צינוריות פחמן בכתב העת Nature ב-7 בנובמבר 1991. הוא יצר אותן בעזרת קשת חשמלית, שיטה דומה לזו ששימשה ליצירת כדורי באקי. צינוריות דמויות מחט גדלו על האלקטרודה השלילית של הקשת. מתחת למיקרוסקופ אלקטרונים התברר שכל מחט היא קבוצה של 2 עד כ-50 צינוריות של יריעות פחמן, המקוננות זו בתוך זו.
משושי אטומי הפחמן בכל צינורית מתפתלים סביבה בספירלה. איג'ימה ציין שיצירת הצינוריות האלה מרמזת שאפשר לבנות מבני פחמן בקנה מידה גדול בהרבה מזה של כדורי באקי.
ב-1993 דיווחו שתי קבוצות על ננו-צינוריות חד-דופניות. איג'ימה וטושינארי איצ'יהאשי מצאו צינוריות ברוחב של כ-1 ננומטר. ד. ס. בת'ון ועמיתיו, שהוסיפו קובלט לפחמן, מצאו צינוריות ברוחב של כ-1.2 ננומטרים.
ננו-צינורית בודדת דקה בהרבה מכדי להיראות, אך סוגים מסוימים פולטים זוהר באינפרא-אדום קרוב. במחקר מ-2009 השתמשו חוקרים בזוהר הזה כדי לצלם ננו-צינוריות בודדות במים, בעזרת מיקרוסקופ פלואורסצנטי. הצינוריות התכופפו קדימה ואחורה כשהנוזל שסביבן דחף אותן באקראי, תנועה הנקראת תנועה בראונית.
מהכפיפה הזו מצאו החוקרים שקשיחותה של ננו-צינורית גדלה בהתאם לקוטרה בחזקה שלישית. צינורית רחבה פי שניים קשה פי שמונה לכיפוף. היחס הגדול בין אורכן לרוחבן, חוזקן ותכונותיהן החשמליות הופכים את הננו-צינוריות למתאימות מאוד לשימוש בחומרים הנדסיים וברפואה.