5,300 קילומטרים!
גנימד הוא הירח הגדול ביותר של צדק והירח הגדול ביותר במערכת השמש. רוחבו כ-5,260 קילומטרים. נתון זה הוא הקוטר הממוצע שלו, כלומר רוחבו הממוצע. גנימד רחב יותר מכוכב חמה, והוא הירח היחיד הידוע שיש לו שדה מגנטי משלו.
נאס״א מציינת שהרדיוס הממוצע של גנימד הוא 2,631.2 קילומטרים, ולכן רוחבו 5,262 קילומטרים. מעבדת ההנעה הסילונית של נאס״א מציינת את אותו רדיוס, פלוס מינוס 1.7 קילומטרים.
צפיפותו של גנימד קטנה במעט מפי שניים מצפיפות המים. מדענים סבורים שיש לו שלוש שכבות עיקריות. במרכז נמצאת ליבה של ברזל מתכתי. מסביב לה קליפה של סלע, ומסביב לקליפה הזו קליפה עבה העשויה בעיקר מקרח, שחלקה העליון הוא פני השטח.
כנראה יש בגנימד אוקיינוס של מים מלוחים מתחת לקרום הקרח שלו. נאס״א מעריכה שעומקו של האוקיינוס כ-100 קילומטרים, פי 10 מעומקם של האוקיינוסים בכדור הארץ. האוקיינוס שוכן מתחת לקרום עבה בכ-150 קילומטרים, העשוי בעיקר מקרח. ייתכן שהאוקיינוס מכיל יותר מים מכל המים שעל פני כדור הארץ.
הראיה הטובה ביותר הגיעה מטלסקופ החלל האבל. בגנימד יש זוהרים קוטביים, חגורות זוהרות של גז סביב הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי שלו. כאשר השדה המגנטי של צדק משתנה, הזוהרים מתנדנדים הלוך ושוב. היקף ההתנדנדות שלהם מרמז שמתחת לפני השטח שוכן אוקיינוס מלוח.
גנימד הוא הירח היחיד הידוע שיוצר שדה מגנטי משלו. חללית גלילאו של נאס״א גילתה את השדה ב-1996. השדה נובע מליבת הברזל המתכתית של גנימד, והוא הגורם לזוהרים. מכיוון שגנימד מקיף את צדק במסלול קרוב, השדה המגנטי שלו נמצא בתוך השדה המגנטי של צדק.
גלילאו גליליי גילה את גנימד ב-7 בינואר 1610. יחד עם שלושה ירחים גדולים אחרים של צדק שגילה, היה גנימד בין הירחים הראשונים שידוע שהם מקיפים כוכב לכת שאינו כדור הארץ. גנימד משלים הקפה סביב צדק בערך כל 7.2 ימים, במרחק ממוצע של כ-1.07 מיליון קילומטרים.
חללית ג'ונו של נאס״א צילמה את גנימד מקרוב ביוני 2021. חללית ג'וס (Juice) של סוכנות החלל האירופית שוגרה באפריל 2023. נכון ל-2026, ג'וס אמורה להגיע לצדק ביולי 2031 ולסיים את משימתה במסלול סביב גנימד. היא תהיה החללית הראשונה שתקיף ירח בחלק החיצוני של מערכת השמש.